יוני 20, 2024

מישפטיפים

עצות משפטיות מעורכי הדין המובילים בישראל

האם הצעדים הבאים ימנעו מעברייני התנועה להתנהג באלימות?  

1 min read
עורך דין תעבורה באר שבע

המאבק באלימות בכבישים: סדנה לטיפול בכעסים לעברייני אלימות בכביש כתנאי לחידוש רישיון רכב ואפילו חילוט הרכב הפרטי. וגם: מערך הסברה מסודר לנהג הממוצע כיצד להתגונן בעת צרה. אלו ההצעות של ד"ר נילי כהן רוכברגר, חברת צוות החשיבה המשטרתי למאבק בתופעת עברייני האלימות בכבישי ישראל.

משטרת ישראל הקימה לאחרונה צוות חשיבה על מנת שיעלה פתרונות שיסייעו במאבק בתופעת האלימות בכבישים. הצוות התכנס מספר פעמים ועתיד להציג בקרוב את המלצותיו למפכ"ל.
אחת ההצעות שהעלתה חברת צוות החשיבה, ד"ר כהן רוכברגר – קרימינולוגית ומרצה בכירה במכללה האקדמית אשקלון,  נגעה לצורך לחייב נהגים שעברו עבירות אלימות לעבור סדנה לטיפול בכעסים.
לפי ההצעה, עברייני אלימות בכביש יחויבו לעבור סדנה כזו (על חשבונם) כתנאי לחידוש רישיון רכב או רישיון נהיגה. כמו כן, מי שנאספו לגביה ראיות לעבירת אלימות בכביש יידרשו להציג השלמה של קורס טיפול בכעסים או באלימות כאחד מתנאי הבסיס לכך שהתביעה תסכים לערוך עימם הסדר טיעון או הסדר מותנה.
ד"ר כהן רוכברגר: "המחקר הקרימינולוגי מלמד – והדבר גם מתיישב גם עם השכל הישר – שלאחר שעבריין אלימות עובר סדנה של טיפול בכעסים או בדחפי אלימות, ניכרת ירידה משמעותית בכעס ובאלימות מצידו ונרשמת יכולת טובה יותר בשליטה על ויסות הרגשות". לדבריה, חלק משמעותי מהתקריות בכבישים נובע מהתפרצויות זעם. "כדי לצמצם את התופעה שנהגים שנכשלו באלימות חוזרים לעלות לכביש באותה רמת סיכון מצידם, חשוב לפעול כדי לצמצם את הטריגרים האלה ואת מפלס הדחפים המתפרצים".
הצעה נוספת שהעלתה בוועדה היא לקדם חילוט כלי רכב שבעליהם היו מעורבים באלימות עבירות כביש אלימות. ד"ר כהן רוכברגר מסבירה: "הניסיון המצטבר מלמד שקנסות שמוטלים על עבירות דרך אינו מרתיע באופן משמעותי מפני עברות אלימות. סיבה מרכזית נעוצה בכך שאלימות היא עבירה אקספרסיבית, כלומר המניע שלה רגשי".
עורך דין תעבורה באר שבע
לדבריה, "לא פעם עברייני אלימות סדרתיים מתייחסים באדישות לקנסות חוזרים ונשנים שמוטלים עליהם. לעומת זאת, חילוט כלי רכב של נהגים פוגע בבטן הרכה של עבריין האלימות בכביש. הכלי הזה, שיהיה שמור למקרים החמורים יותר, גם יקדם הרתעה ממשית וגם יפחית את הסיכון לנהגים אחרים בהורדה מהכביש של כלי הרכב של העבריין".
האם די באמצעים האלה כדי לשרש את תופעת האלימות בכבישים?
"סל הכלים שהוועדה המשטרתית שוקדת עליו הוא רק חלק מהתמונה. ברור שיש הכרח להשתמש לא רק ב'מקל' לעבריינים האלימים, אלא בטווח הארוך מניעת אלימות בכלל ובכבישים בפרט הוא תפקיד של ההורים ושל בית הספר ומשרדי הממשלה בהגברת האמפתיה וההזדהות עם האחר".
כיצד אפשר להשפיע בטווח הקצר על הגברת אמפתיה של נהגים בכביש ביחס לאחרים? כהן רוכברגר מכירה בכך שהיום, בעידן הרשתות החברתיות, הפרט הפך לאנונימי וככזה קל יותר לפגוע בו. בנוסף, היא מדגישה שאנשים רוצים להתבלט ברשתות החברתיות עם העלאות של סרטונים קיצוניים כדי לבלוט ובכך האמפתיה לגבי האחר יורדת. אבל כהן רוכברגר מסרבת להתייאש. אחת ההצעות שהעלתה בוועדה היא לקדם הסברה ל"קורבן הפוטנציאלי" של עבירות אלימות אלו צעדים מצידם עשויים לצמצם היפגעות שלהם מהתופעה.

היא רותמת להסבריה את האסכולה הסביבתית בקרימינולוגיה, שעל פיה נוכל לצמצם אלימות על ידי רתימת "הקורבן הפוטנציאלי" בהסברה מקדימה איך לצמצם היתכנות של סיטואציה אלימה (כגון: נעילת דלתות, התקנת מצלמות ברכב והקפדה על תאורה) ובהצגה לנהגים אילו נזקים כבדים עלולים להיגרם כתוצאה מאלימות כלפי אחרים בכבישים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *