יוני 20, 2024

מישפטיפים

עצות משפטיות מעורכי הדין המובילים בישראל

בעקבות המלחמה: סטודנטים שטרם השלימו את החובות האקדמיים יוכלו להתחיל את ההתמחות

1 min read

צילום: freepik

בעקבות המלחמה אישרה ועדת החוקה פה אחד הקלות בכללי לשכת עורכי הדין כך שגם סטודנטים שטרם השלימו את החובות האקדמיים שלהם יוכלו להתחיל את ההתמחות

ועדת החוקה אישרה היום (ד') את כללי לשכת עוה"ד (התמחות) (הוראת שעה), שנועדו להקל ברישום להתמחות ותחילת ההתמחות, גם למי שטרם השלימו את החובות האקדמיים שלהם במועד תחילת ההתמחות בעקבות המלחמה. לפי הכללים המוצעים רשאי להירשם כמתמחה מי שבמהלך חודש אוקטובר 2023 סיים את לימודיו אך טרם השלים את החובות האקדמיים שלו או מי שהיה רשום כתלמיד פקולטה למשפטים העתיד להתחיל את הסמסטר האחרון של שנת לימודיו האחרונה לתעודת בוגר בלימודי משפט.
הוועדה תיקנה את טיוטת הכללים כך מי שנרשם כמתמחה, הלשכה תוכל לקבוע שתחילת התמחותו תהיה במועד שבו החל להתמחות בפועל, על פי הודעת מאמנו, ולא מוקדם מיום כניסתם לתוקף של הכללים, ולא ב-1.3.24 כפי שהוצע מלכתחילה. זאת כדי לאפשר למתמחים המעוניינים בכך, להתחיל את התמחותם כבר בימים אלו.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "אנחנו מברכים את לשכת עוה"ד על הפצת הכללים שיאפשרו לאנשים שלא סיימו את חובת לימודיהם בגלל אירועי המלחמה להתחיל את ההתמחות. לכאורה אם אדם רוצה להתחיל התמחות בפברואר, למה עלינו לקבוע תאריך נוקשה. יש לקבוע שהכללים יחולו מיום פרסומם ברשומות".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "הכללים קובעים כיום שכדי להתמחות עליך לסיים את החובות הלימודיים והמשמעות היא שמי שאמור להתחיל התמחות במחזור מרץ לא יוכל לעמוד בתנאי החוק, אך החוק מאפשר ללשכה לחרוג מהכללים האלה וזה המקרה המתאים לחריגה כזו מתוך הבנה שלכלל הסטודנטים לא הייתה אפשרות לעמוד בתנאי של השלמת הדרישות הלימודיות. לגבי הקביעה של תחילת ההתמחות לא לפני ה-1.3. אם יש הסכמה של המתמחה, אין צורך בהגבלה נוקשה כזו".

לאחר אישור הכללים בתמיכתם של היו"ר ח"כ רוטמן וח"כ גלעד קריב, וללא מתנגדים או נמנעים, עברה הוועדה לדון בהפסקת ההיתר להתמחות מהבית, שניתן עם תחילת המלחמה:

היו"ר ח"כ רוטמן: "למתמחים רבים נוצרה בעיה פיזית להגיע למקום ההתמחות בגלל המלחמה כמו בני ובנות זוג של משרתי מילואים, והיכולת להתמודד עם השוני באורח החיים מאוד מקשה. קשה לתחום את הכללים לאוכלוסיות מוגדרות כי יש אלף סיטואציות. אדם מפונה לירושלים שהתמחותו בבאר שבע והיה גר לפני המלחמה בשדרות, זה גם אירוע כלכלי אחר. ייתכן שהמשרד לא נפתח כי הבעלים במילואים או שבעלי המשרד עברו לעבוד מהבית. כל אלו הובילו להחלטה נכונה של הלשכה לאפשר התמחות מהבית, הוראה שפקעה ב-1.2 והותירה מתמחים רבים במצוקה. אני מקווה שנוכל לפתור זאת כאן ולא להזדקק לחקיקה.

מדינת ישראל עברה לעבודה מרחוק, דבר הקשור גם באיכות הסביבה. במשרדי ממשלה, בפרקליטות, אצל מעסיקים גדולים, המאמן עובד הרבה פעמים מספר ימים מהבית בעוד שהמתמחה נדרש להגיע למשרד כי אסור לעשות התמחות מרחוק. זה מייצר אבסורד ולא מתאים לחשיבה של היום. אני יודע שיש גורמים בלשכה שמסכימים איתי על כך, ואני מקווה שלטווח הארוף תיקחו כפרוקסי את כללי שירות המדינה כי אין סיבה שמתמחה אחר יופלה ביחס למתמחי שירות המדינה, שלהם הדבר מתאפשר.
לגבי רשימת האוכלוסיות הזכאיות- יש הרבה מאוד אוכלוסיות אחרות שאינן ברשימה. לפעמים הבעיה בכלל אצל המאמן שלא מגיע למשרד לשבועיים ואומר למתמחה שאין סיבה שיגיע למשרד. אדם לא צריך להיות תלוי בחייו המקצועיים בשאלה כזו בזמן מלחמה. יש לייצר כלל ולסמוך על העובדה שהמאמן חתום על אישור ההתמחות, תתגברו את מערך הפיקוח ותאפשרו את העבודה מהבית.

אני קורא לכם לעשות בחינה מחודשת בלב פתוח ונפש חפצה ולהאריך באופן גורף את ההיתר המאפשר התמחות מהבית עד מרץ או אפריל כדי לייצר ודאות לכלל השוק- למאמנים ולמתמחים. תנו ל-5000 המתמחים אורך נשימה להתארגן. בזמן הזה הלשכה תוכל לבחון את ההארכה לאוכלוסיות הזכאיות. כשתהיה החלטה מסודרת נשאיר זאת לשיקול דעתכם כגוף שעוסק במציאות בשטח".

ח"כ ארז מלול: "מתמחים, מלבד השכר הזעום והעבודה הקשה נמצאים במצב מאוד קשה מבחינת הלוגיסטיקה וההיערכות. הם נסמכו על האפשרות לעבוד מהבית ובהתראה קצרה שינו את הכללים. העם רוצה לחזור לשגרה אבל עדיין יש מלחמה ויש מילואים ובני זוג של מילואימניקים. אדם שיפטרו אותו עכשיו כי לא יוכל להגיע נהרסת לו כל ההתמחות. יש להקל על המתמחים כציבור שיש לדאוג לו".

ח"כ גלעד קריב: "אם הגוף שמקבל את הכללים הוא ועדת ההתמחות אי אפשר לקבל החלטה ב-30 בינואר ולהחילם מה-1 בפברואר יש בכך טעם לפגם ועל הלשכה לדעת יותר טוב מכך. ההתמחות צריכה להיות מהמשרד בשגרה, אך כן הייתי שוקל את הכללים ולא רק את היישום בפועל. כיום חלק גדול מהמתמחים עובדים יום מהבית בתיאום עם המאמן ויש לשקול גמישות חלקית. יש ערך להתמחות מהמשרד ויש לחשוב יותר אסטרטגית על העניין- הלשכה לא צריכה לפגר אחר הנעשה במשק. את הנעשה אין להשיב אבל הנוסח לא הגיוני- האוכלוסיות הללו צריכות להיות מוגדרות כזכאיות. היה ראוי לעשות הבחנה בין האוכלוסייה של המתמחים בארבע הקטגוריות, ועליהם לקבל את האפשרות לבצע התמחות מהבית מידית ולבקש מסמכים שיובאו בפרק זמן מסוים גמיש יותר".

עו"ד דנה בלום, מנהלת מערך ההתמחות וההסמכה בלשכת עוה"ד: "ועדת ההתמחות קיבלה את ההחלטה לאחר שדנה לא אחת על עבודה מהבית. הוועדה סברה שחשוב בימי שגרה שההתמחות תיעשה מהמשרד כחלק מרכזי בהכשרת המקצוע. יש משמעות אפילו לשמוע איך המזכירה מדברת עם הלקוח כשהוא מתקשר. למרות זאת בשל המצוקה ניתן היתר החל מה-7.10 לכלל המתמחים להתמחות מהבית בכפוף להיתר המאמן. אפשרנו זאת עד ל-1.2 שלאחריו נקבע שאוכלוסיות מיוחדות רשאיות להגיש בקשה- בני זוג למילואימניקים, מפונים מכוח צו, בני משפחה של אדם שנהרג או נפגע מפעולות המלחמה- אלו קבוצות המקבלות אישור אוטומטי לאחר הגשת בקשה להתמחות מהבית אפילו יותר מפעם בשבוע. הדרישה להגשת הבקשה היא כדי שנראה שהמגיש נכלל באחת הקבוצות.

בסיום הדיון אמרה עו"ד בלום כי הנושא יובא שוב לוועדת ההתמחות.

עו"ד גילית מנטינבד, יועמ"שית האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים: "אחרי ה-1.2 חזרו במועצות רוא"ח ושמאי המקרקעין לשגרה שבה מותר למתמחים בראיית חשבון לעבוד יום מהבית בחצי השנה הראשונה ולאחריה יומיים, ולמתמחי שמאי מקרקעין יום אחד מהבית. ההודעה על חזרה לכללי השגרה ניתנה באותו סדר זמן אך המתמחים ידעו על כך מראש כי מלכתחילה נקבע שההחלטה על האפשרות לעבוד מהבית באופן מלא ניתנה זמנית לשלושה שבועות והוארכה כל פעם בשבועיים כך שהייתה יותר ודאות".

היו"ר רוטמן עדכן בסיום הדיון כי נושא הבחינה מיוחדת בעקבות המלחמה יובא בעוד שבועיים לוועדה ובאותו מועד תערוך הוועדה מעקב על נושא ההתמחות מהבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *