פסק דין: גם אם שאיפת הגבר למשמורת משותפת נובעת מאינטרס כלכלי – יש לאפשר אותה

אחרי יותר מ-15 שנות נישואים והבאת מספר ילדים משותפים לעולם, החליטו בני הזוג, מאזור הערבה, לפרק את החבילה. מאז שנפרדו דרכיהם לפני כשנה, הם נותרו חלוקים בעיקר בנושאים כספיים, ולאחרונה גם הסתיימו ההליכים המשפטיים ביניהם בעניין המשמורת על הילדים.

לבית המשפט לענייני משפחה הוגש תסקיר שערכו עובדות סוציאליות, שבו הומלץ, בכפוף להסכמת ההורים, על משמורת משותפת. באשר להסדרי השהות, הומלץ שהילדים ישהו אצל האב מדי שני ורביעי בשבוע מתום המסגרת החינוכית, ילונו אצלו, והוא יסיע אותם ביום שלמחרת למסגרת החינוכית. עוד הוסכם, כי הילדים ישהו בבית האב בכל סוף שבוע שני מתום המסגרת החינוכית ועד למוצאי השבת, ואז יעבירם לרשות אימם.

האב, המיוצג על ידי עו"ד עינבר לב, בירך על המלצת התסקיר להורות משותפת, אך חלק על הסדרי השהייה המומלצים, ועתר לבית המשפט בבקשה להרחבתם.

בעתירתו ביקש האב, כי הילדים ילונו אצלו גם במוצאי שבת בסוף השבוע שבו הם שוהים עימו, וכמו כן ביקש להוסיף להסדר, שני ימי חמישי בחודש, הכוללים לינה. האם, מצידה, התנגדה לבקשת האב, וביקשה לאמץ את המלצות התסקיר כלשונן – המשרטטות למעשה, הסדרים שהיו נהוגים בעבר, וכונו משמורת עיקרית.

לדברי עו"ד עינבר לב, קיים הבדל קטן מאד בין משמורת משותפת לבין משמורת עיקרית, בכל הנוגע לשעות השהייה של ההורים עם ילדיהם, אך מבחינה כלכלית – ההבדל בין שני ההסדרים הללו הוא שמים וארץ.

לדבריה, בעבר, הוענקה משמורת עיקרית לרוב המוחלט של האימהות, בשל חזקת הגיל הרך, והסתמכותם של דיני המשפחה בישראל על דיני ההלכה.

לדברי עו"ד עינבר לב, במשמורת עיקרית, שוהים הילדים אצל אימם יום אחד יותר בשבוע לעומת השהייה עם האב. חרף כך, בהסדר המשמורת העיקרית מושתים על האב דמי מזונות משמעותיים, המסתכמים בלפחות 1,350 שקלים בחודש לילד, וברוב המקרים, הרבה מעבר לכך.

לדברי עו"ד עינבר לב, לפני מספר שנים התקבלה פסיקה משמעותית ביותר בביהמ"ש העליון, על פיה, יש לשאוף כי ברירת המחדל בקביעת המשמורת על הילדים, תהיה משמורת משותפת. בנוסף, קבע בית המשפט העליון כי במקרה של משמורת משותפת, וכאשר לא קיימים הפרשי השתכרות משמעותיים בין שני ההורים – לא יוטלו על האב, או על האם –  דמי מזונות כלל.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה את בקשת האב, באמצעות עו"ד לב, להרחבת הסדרי השהייה אצלו.

בפסק הדין צוין כי המחלוקת על 'הסדרי השהות' אינה המחלוקת האמיתית, וכי היא הוגשה לקראת דיון בשאלת המזונות כאשר שני ההורים יבקשו, ככל הנראה, למנף את הפער או מניעתו לאותו דיון. עוד צוין בין ההורים קיימת מחלוקת סביב נושאים כלכליים, ונראה, כי המניע הכלכלי מהווה גורם המשפיע על עמדותיהם.

חרף כך קבע בית המשפט, כי אמנם נראה שמאחורי רצונו של האב להרחיב את הסדרי השהייה, מסתתרים מניעים כלכליים, אך במבחן התוצאה, כל הצדדים ירוויחו מהרחבת הסדרי השהייה אצל האב – הן ההורים והן, כמובן, הילדים, שטובתם היא הדבר העיקרי העומד לנגד עיני בית המשפט.

עוד צוין בפסק הדין, כי האם לא סיפקה שום נימוק משכנע, שיש בו כדי להעיד שטובתם של הילדים עומדת בניגוד לשהייה ממושכת יותר עם אביהם, המתבטאת בעוד שניים-שלושה ערבים בחודש.

לפיכך נפסק, כי כהסכמת ההורים, תחול משמורת משותפת של ההורים על ילדיהם, כאשר יש לאפשר לילדים ללון אצל האב פעם בשבועיים גם בימי חמישי הסמוכים לסוף השבוע, שבו אינם שוהים עמו, וכן במוצאי שבת אחת לשבועיים.